על בית הכנסת ברמת הדר סיפר דן הברר: "בשנים הראשונות לא היה מבנה לבית הכנסת. ארון הקודש הוצב בתחילה בצריף של משרדי האגודה, ואחר-כך, כשבנו את בית העם, בנו בו ארון קודש והיו מתפללים שם. זמן מה היה בית הכנסת בצריף של גן הילדים. אחרי שנים בנו בית כנסת."

חוה קאופמן, בת למשפחה מסורתית, סיפרה כי בקרב המתיישבים היתה קבוצה גדולה של שומרי מסורת. ראש משפחה שהשתייכה לפועלי אגודת ישראל טיפל בענייני הדת במושבה. תחילה התפללו בבית העם. ב-1941, בערך, בא הרב קלר - רבה של רעננה - בחג השני של ראש השנה להתפלל ברמת הדר. מאחר שלא היה בית כנסת, הוא נשא את הדרשה באחד מבתי האריזה בפרדסים.

בית הכנסת ברמת הדר התקיים בעיקר הודות למשפחת מאיר צדיק - כך כונה אחד מתושבי המקום. ברמת הדר היו כמה משפחות ששמן מאיר. כדי להבדיל ביניהן, הדביקו להן כינויים. לבעל המכולת קראו "מאיר מכולת". לאחד שהיה צעקן גדול קראו "מאיר שראייר" (צעקן בגרמנית). אחר, שלא ייחד אותו שום דבר, נקרא על-פי מספר המשק שלו - "מאיר 39". למאיר הדתי קראו "מאיר צדיק".