בית הכנסת של הבגדדים-

הראשונים שהגיעו למגדיאל היו הפולנים, האשכנזים, ואחריהם בכמה שבועות הגיעו הבגדדים מעירק, הספרדים. התפילה המשותפת לא כל כך צלחה ועלתה השאלה: לפי איזה נוסח יתפללו, אשכנזי או ספרדי? מצאו פשרה אופיינית למגדיאל: שבת אחת יתפללו לפי נוסח אשכנז, ושבת אחרת לפי נוסח ספרד. שעות התפילה גם הן לא היו מקובלות על הצדדים, על נוסח התפילה לא היתה החלטה אחידה. ואז קבלו הבגדדים חדר בקומת הקרקע שישמש אותם לבית הכנסת. והוא נקרא בפי כול "בית הכנסת של הבבלים", אבל באופן רשמי הוא נקרא על שם החכם מבבל יוסף חיים. בשנות ה-60 של המאה ה-20, תרמה פלורה סיטי מגרש ברחוב אהבה, להקמתו של בית הכנסת הספרדי. הרב היה רפאל ביטון והחזן היה גבריאל שמש. שמש התפלל שם גם כשהיה  בן 91.

הרב רפאל ביטון נפטר בשנת 2001

כותב: חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996 -
"בשמחת תורה היתה שמחתם של "הבגדדים" רבה במיוחד. הם היו פולשים לבית הכנסת של האשכנזים, עושים הקפות ועושים שמח. ספר התורה אצל האשכנזים היה מולבש בכתונת. אצל "הבגדאדים" הוא היה מונח בקופסה עגולה ועליה שני ווים שהיו תולים עליהם בחגיגה סרטים או מטפחות צבעוניות ומניחים עליהם רימונים. הילדים היו הולכים למקום שבו היה שמח יותר. בשבת היו הילדים מתאספים בבית הכנסת לקרוא דף תלמוד. קראו לזה "תפארת ילדים".