בית הכנסת בהדר

על בית הכנסת בכפר הדר סיפרו הוותיקים: אחד המתיישבים הראשונים היה יוסף ברזובסקי, שלפי הכרתו לא יכול יישוב יהודי שאין בו בית כנסת קבוע, להתקיים. ולא ייתכן שהתפילה תתקיים בבית העם. הוא החל להתרים את אנשי הכפר, שנענו לו ברצון בתרומת יום עבודה.
ועד הכפר הקצה מגרש ציבורי ותרומה של 35 לי"מ (לירות מצריות). אלימלך קוסטנוביץ שעסק בבניין הקים את השלד. הכסף שנאסף לא הספיק ליותר מזה, וברזובסקי השקיע בבנייה מכספו - ונשאר בחוסר כול. שאר הכסף לסיום המפעל הגיע מתרומה של הרב יצחק הרצוג, הרב הראשי לא"י(לארץ ישראל), שהיה חברו הטוב של רב המושבה משה לב עוד מימי לימודיהם בישיבה.
הרב לב סיפר לרב הרצוג על בית הכנסת בכפר הדר, וכך הושגה הלוואה ממוסדות היישוב. אך משה לב לא הסתפק בכך. הוא קנה את העץ הדרוש למשקופי החלונות ופנה לנגר מומחה והזמין אצלו את העבודה. בביתו שבבני ברק הייתה מרפסת מזוגגת בזכוכית צבעונית, והוא תרם אותה לבית הכנסת.

הרב משה לב אמנם לא היה מתושבי המקום אך משפחתו נקשרה לכפר הדר דרך אחותו וגיסו אפרים כהן ובניו. לימים הצטרפו חנה ומשה לב לילדיהם שבכפר הדר.

כשנעשה קשה לקיים מניין בבית הכנסת, נקראו התושבים לאספה ונאמר להם, במיוחד לצעירים שבהם, כך: "אתם רוצים שיהיה לכם מקום לחגוג בו בר-מצוה לילדיכם? ומפעם בפעם להביא את הילד לבית הכנסת, שידע מה זה יהודי? אם כך, צריך לתחזק את בית הכנסת. קשיים כספיים אין לנו. הקושי הוא להעמיד מניין. פעם אחת בחודש אתם מוכנים לבוא בשבת? אתם יכולים לבוא ברכב עד לקרבת בית הכנסת, ולא מעניין אותנו מה אתם עושים לפני זה או אחרי זה. העיקר שתבואו למניין."

התחילו לנהל תורנות מניין, וגם תושבים כמו הברר, שהוא אב לארבע בנות ואין לו דאגות של בר-מצוה, ואין הוא שומר מצוות, השתתפו במניין. למן אותו היום שוב לא היה בית הכנסת המקומי סגור בימי שישי ושבת. את בית הכנסת הזה, הקיים מ-1956, תחזק במשך שנים ארנולד קאופמן.

בית הכנסת בכפר הדר הוא המוסד הציבורי היחיד שהוסיף להתקיים ביישוב מאז הקמתו ועד היום. המתפללים בו בשנים האחרונות הם בני הדור שמרד בשעתו בצורת החיים של יהודי הגולה, ועבר לחיי חקלאות. כשהוגשם החלום, הורגש הצורך בחיים מסורתיים, במיוחד בשביל בני הדור הצעיר. הדבר ניכר בחגים, כשבית הכנסת מלא במתפללים.