איחוד הדר רמתיים עם מגדיאל

זהו האיחוד השלישי והאחרון      

שר הפנים פנה אל מועצת מגדיאל והתריע כי היא נשארה יישוב קטן וטרם התאחדה עם אחת משכנותיה. במועצת מגדיאל הייתה התלבטות רבה עם מי להתאחד? האם להתאחד עם הדר רמתיים או עם כפר סבא השכנה. ובישיבה בנושא עלו כמה נימוקים לכאן ולכאן

למגדיאל לא נותרה ברירה והייתה צריכה להתאחד בלחץ משרד הפנים.

 

ב- 16.2.1964  ישיבת ועדת המיזוג במגדיאל, שבה השתתפו החברים: יעקב פרלמן, זלמן פרם, צבי זמיר, דוד לוי, חנוך דאום, יחיאל נחשון, צודיק יעקובי, רצון שלום, ראש המועצה - ברוך ליטאי מבלי להביע דעתו.

כל אחד אמר דברו ולסיכום הוחלט כי:

  1. מחליטים לפנות לעיריית כפר סבא ולמועצה מקומית הדר רמתיים ולבקש מהן את הצעותיהן המחייבות בקשר למיזוג של שתי הנקודות.
  2. ועדת המיזוג פונה למשרד הפנים ומבקשת לשלוח נציג מוסמך ומתכנן לישיבת ועדת המיזוג.

הנימוקים לאיחוד עם רמתיים או כפר סבא 1964.

צבי זמיר- מציין את הנקודות שעליהן עמדו המצָדדים עם האיחוד עם כפר סבא:

גבול משותף
1. השטחים הניתנים לפיתוח הם לכיוון כפר סבא.
2. ילדי המושבה נשלחים למוסדות החינוך של כפר סבא,
3.  שטח התעשייה של כפר סבא גובל במגדיאל,
4. כל שיכוני מגדיאל נמצאים בגבול כפר סבא,
מציין כי הציע בעבר ללכת למשאל תושבים לגבי, עם מי להתחבר? מציין כי לתועלת ציבור העובדים יש להתחבר לכפר סבא.לדעתו מגדיאל תיפול למעמסה על שכם רמתיים שלא תוכל לעמוד בה.

פונה לחברי המועצה שיצביעו בעד כפר סבא.

דוד לוי – מטעים כי הוא שגרם לכך שהעלו את שאלת המיזוג מאחר וראה את התפתחות הסביבה והגיע לדעה כי לפי המצב הקיים לא תוכל מגדיאל לקיים עצמה ולתת את השרותים לתושביה...בתקופה האחרונה לא קלטו עלייה.....לכן, מציע להתמזג עם אחד השכנים...רק מיזוג עם כפר סבא יכול לפתח את המקום...כפר סבא פיתחה תחבורה, חינוך ושירותים שמגדיאל תוכל ליהנות מהם. רוצה לקוות כי לא יצטערו בעתיד על המיזוג עם רמתיים.

צודיק יעקובי – מתפלא על חברי המועצה הדוגלים בדמוקרטיה טוענים עתה כי החלטתם היא שתקום.

בן עמי זמיר – מציע להוסיף לתנאי ועדת המיזוג את התנאים: קבלת הלוואה של חצי מליון לירות לפיתוח שיושקע במגדיאל, ושטח רציף עם הדר רמתיים.

ראש המועצה ברוך ליטאי, הולך להצבעה – והתוצאות הן:

עם כפר סבא -2, צבי זמיר ודוד לוי

עם רמתיים – 7, ליטאי, יעקובי, פרם, טייבלום, רצון, זמיר בן עמי, פרלמן.

הישיבה היתה מלווה בהפרעות מצד התושבים בעיקר צעירים מתחת לגיל הבגרות.

הישיבה ננעלת.

 שם ליישוב החדש-

19.10.1964  בישיבה, ראש מועצת מגדיאל, ברוך ליטאי – שאלת השם:

מסביר כי ועדת השמות הממשלתית רשאית לאשר שם, ובתחילה היא אישרה את השםמגד הדרים-הצעתו של מר דב רוזן. אך הועדה היתה מוכנה לאשר שם אחר אם ייוודע לה, ועדת השמות  המשותפת למגדיאל והדר רמתיים הציעההוד השרון,  אשר התקבל גם על ידי ועדת השמות הממשלתית.

לסיכום

בשנת 1964 ניהל ועד מגדיאל דיונים ממושכים בדבר איחוד רשויות. השאלה הייתה עם מי?
השכנה מצפון - כפר סבאשכבר הייתה לעיר ב-1962הייתה מעוניינת באיחוד בגלל האפשרות לבניית שיכונים ועיבוי הרצף הבנוי בינה לבין מגדיאל. עם כפר סבא שהיא כבר עיר(1962), מגדיאל תהפוך להיות עוד שכונה משכונותיה של העיר ומי יודע מה יהיה גורלה. בישיבה עם ראש העיר של כפר סבא דאז, מרדכי סורקיס, הובטחו הבטחות למגדיאל (ראה פרוטוקול בתמונות).


מצד שני עמדה האפשרות להתאחד עם הדר-רמתיים. למרות  שאיתה אין רצף של שטחים כי בין שתי המושבות מפרידים שטחים של כפר מל"ל השייכת למועצה האזורית דרום השרון. ועד המושבה ניהל דיונים ארוכים על הנושא ובסופו של דבר הוכרע שמגדיאל תתאחד עם המועצה המקומית הדר רמתיים. הנימוק הקובע היה הרצון של מגדיאל לשמור על צביונה הכפרי בעוד כפר סבא כבר הייתה בתהליכי עיור  מתקדמים. עם רמתיים פעלו במשותף מספר מוסדות שלטוניים ואפילו היו תשתיות משותפות: מועצת הפועלים וכך גם לשכת עבודה אחת לשני הישובים. אם יתאחדו, רמתיים-1925 היא מושבה הצעירה ממגדיאל-  1924 בשנה, על אף שאין שטח רציף בין השתיים, יוכלו השתיים לצמוח ולהתהוות ביחד.

לאיחוד בין המועצות המקומיות הדר רמתיים ומגדיאל פעלו שני ראשי המועצות: ברוך ליטאי ממגדיאל ומולו בנימין אבן מהדר-רמתיים.

 (שמחה קליין, הצריף הראשון)

האיחוד אמנם הצליח ברמה המוניציפאלית. השירותים שהוענקו לתושבים היו טובים יותר, רמת הפיתוח עלתה ואיתה גם כוח המשיכה של היישוב. אך מבחינת הזהות של התושבים עדיין נשמרה החלוקה בין `מגדיאלים`, `אנשי רמתיים` או כפר הדר. למעשה בין רמתיים למגדיאל שרר ניכור , ברמת הדר שהיתה יישוב עצמאי לא ששו להצטרף לכלל המועצה אך לא הייתה להם ברירה מכיוון שהיו יישוב קטן שלא יכול היה להעניק את כל השירותים הנדרשים לתושבים בכוחות עצמו. אך במיטב המסורת של אינטגרציה טבעית והדרגתית שאפיינה תמיד את מושבות השרון הביא האיחוד מיזוג וליכוד. המועצה החדשה שמה לה למטרה לפתח את היישובים, להרחיב את הבסיס הכלכלי ע"י אזורי תעשייה ופיתוח מקומות עבודה ופרנסה נוספים.
השכונות : גני צבי, נווה נאמן ונווה הדר הפכו חלק אינטגרלי של היישוב.

המועצה המקומית הוד השרון סימנה לעצמה את היעד הבא - להיות לעיר ואם בישראל. המטרה הייתה לאפשר שירותים טובים יותר לתושבים, לפתח את היישוב אך לשמור עד כמה שניתן על הצביון ה`כפרי` שאפיין את המקום

(סקירת יישובי הוד השרון, ארכיון הוד השרון)