התרחבות ביסוס ואיחוד הדר רמתיים - רמת הדר: מייד אחרי מלחמת העולם השנייה קלטה רמת הדר מספר רב של פליטים. חלקם הגיעו באופן עצמאי ליישוב ואחרים התיישבו בשכונות חדשות שהוקמו ע"י המוסדות המיישבים על אדמות קק"ל ואחרים. חברת `רסקו` הייתה אחראית לבנייתם של מספר שיכונים ביישוב הקטן. החברה, ששורשיה אמנם קשורים עם עולי גרמניה,אך פעלה כחברת בנייה קבלנית לכל דבר, הקימה בראשית שנות החמישים את `שיכון רסקו א`, שורה של בתים עם נחלות מצומצמות.

בראשית שנות החמישים נוצר מצב שלמרות שרמת הדר רצתה לשמור על עצמאותה הם נאלצו להתחבר עם הרשות המקומית השכנה - המועצה הדר- רמתיים. היזמה לאיחוד הדר-רמתיים עם רמת הדר יצאה ממשרד הפנים, שנקט מדיניות של צמצום מספרן של הרשויות המקומיות הקטנות על-ידי מיזוגן ברשויות גדולות יותר. ב-25 באפריל 1963 פורסם ב"רשומות" צו לאיחוד רמת הדר עם הדר-רמתיים. מאחר שהשם "הדר" היה משותף לשניים מן היישובים הללו, נקבע ששמה של הישות החדשה יוסיף להיות הדר-רמתיים. בראש הדר-רמתיים המורחבת, שמספר תושביה עמד על 8,400 ושטח השיפוט שלה היה 16,000 דונם, נבחר לעמוד בנימין אבן, איש מגדיאל.

מרגע שרמת הדר הפכה לחלק מרשות מוניציפאלית גדולה ומסודרת עלה כוח המשיכה של היישוב. רסקו נענתה שוב ליוזמות המקומיות ובנתה את שיכון `רסקו ב` שהיה מיועד לאותם תושבים שיגיעו לרמת הדר במסגרת תנועת `מהעיר אל הכפר`. שיכון אחר שהוקם בראשית שנות השישים עמד ריק תקופה ארוכה עד שהתחיל תהליך הפרבור ואנשים עזבהו את העיר הגדולה למען חיים עירוניים באזור כפרי.

(חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996)